מרחב התחושות מאפשר תקשורת עם הזולת ומקדם אותה. המרחב מסקרן ומלא הפתעות והזדמנויות למפגשים. החל במפגשים רגעיים של החלפת מבטים מבעד לחלון, משחקים קוליים, וכלה במפגשים ממושכים יותר שבהם מזמין ילד את רעהו לחלוק ולחוש יחד תחושה מיוחדת, תוך ביטוי מגוון דרכי תקשורת כמו משחק הדדי שמשלב חושים, דמיון, משחק דרמטי ושימוש בכלים. מרחב התחושות מתאים מאוד לקידום ילדים בעלי הפרעות תקשורת ברמות שונות.

שני כיוונים לקידום התקשורת בין-אישית

הזנה חושית וויסות חושי

 הילד שאינו מווסת חושית מתקשה ביצירת אינטראקציות בין-אישיות. אם הוא רגיש ומוצף מעומס הגירויים, הוא יהיה עסוק בעיקר בניסיון לווסת את עצמו ולא יהיה פנוי לקשר. ייתכן אף שעומס הגירויים יעורר בו חרדה והתכנסות. לעומת זאת, אם הוא תת-רגיש ורעב לגירוי, הוא יהיה עסוק במציאת הגירויים שלהם הוא רעב, ולעתים יעשה זאת תוך פריצת גבולותיו האישיים של הזולת. בטווח המידי, סיפוק של מגוון תחושות עבור ה"רעב החושי" יאפשר לו לתפקד טוב יותר גם בפן החברתי. בטווח הארוך, היותו של מרחב התחושות מקום שבו הילדים יכולים להיות עסוקים במשחקים של ויסות עצמי באופן אפקטיבי, באמצעות מגוון של משאבים ותוך מעורבות משתתפת של אנשי צוות, הוא הזדמנות עבורם לשפר את הוויסות התחושתי שלהם ולהיות פנויים יותר לקשר והדדיים יותר בקשר.

משאבים הפותחים ערוצי תקשורת

 לדוגמה כלי הנגינה במרחב התחושות במכון להתפתחות הילד בצפת (ראו פירוט בהמשך) מאפשרים לנו לעורר רמות תקשורת ראשוניות מאוד בינינו ובין הילדים, על ידי חישת הרטט של כלי הנגינה ומשחק בתדרי הקול השונים. כלי הנגינה מהווים משאב המאפשר חיבור לצליל כתדר שניתן לחוש כרטט. הדבר מאפשר גם לילדים החירשים להיות בקשב למשחקי צליל. הילדים מצמידים את כלי הנגינה אל ראשם או אל חזם בזמן הנגינה וחשים את הרטט גם בידם. בעצם העובדה שהילד קשוב לצליל, לתדר, הוא מגדיל את חיבורו לעולם ולעצמו באמצעות חושיו. הנגינה העצמית של הילדים מאפשרת להם ויסות עצמי ושיח עצמי באמצעות תנועה וצליל. הנגינה המשותפת עם ילד או מבוגר אחר מאפשרת לצלילים להיות חוליית הקשר ביניהם.

משאבים נוספים המעוררים תקשורת הם: צינור תקשורת המושחל מפיו של הדרקון ועד זנבו, צינור תקשורת המאפשר תקשורת עצמית וגרייה צלילית עצמית, תיאטרון הקנגורו ועוד.

חשוב לי לציין כי גם משאבים פשוטים שיש בהם מרקמי תחושה כמו סלע או גזע עץ, מהווים גשר לקשר הדדי. בגני המכון להתפתחות הילד בצפת יצרתי שלושה לוחות תבליט של דמויות בעלות מרקמים שונים. שגיא, ילד כבן 3 עם עיכוב התפתחותי אחז בידי והוביל אותה על פני מרקמים שונים שהוא בחר להקנות לי כחוויה.