מדד החוסן לישראל 2018

צוות המרכז לחקר הדחק והחוסן במכללה האקדמית תל-חי, בראשות פרופסור שאול קמחי מהחוג לפסיכולוגיה ובשיתוף פרופ' מולי להד (מרכז משאבים), פרופ' יוחנן אשל, ד"ר הדס מרציאנו (המכללה האקדמית תל חי), וד"ר דימה לייקין (מרכז משאבים) –  מוביל בימים אלה את מדד החוסן לישראל. 

במסגרת הפרויקט מועבר שאלון בנושאי החוסן למדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בארץ. הדגימה האחרונה כללה מדגם אינטרנטי מקרי של 1,100 יהודים ו-350 ערבים, שנערך באמצעות חברת אי-פאנל. הנושאים המרכזיים שבודק מדד החוסן הנוכחי הם מדדי חוסן אישי (תחושת קוהרנטיות וחיי כיום), חוסן קהילתי וחוסן לאומי. בנוסף, נכללים בו כמה נושאים הקשורים לחוסן, כמו תחושות סכנה, תסמיני דחק וגם משתנים דמוגרפיים.

מטרות מרכזיות של מדד החוסן לישראל

בדיקת הלך הרוח בציבור

קבלת תמונה מקיפה של החוסן והלך הרוחות בישראל (בתקופה זו של "שקט יחסי") והפצתה בקרב מקבלי ההחלטות, אנשי אקדמיה והציבור הרחב.

יצירת בסיס נתונים

יצירת בסיס נתונים למקרה של אירוע קשה ברמה הלאומית, לצורך מדידה חוזרת (של אותם נחקרים ושל מדגם מקרי נוסף). השוואת המדידות בזמנים שונים, במהלך אירוע קשה ואחריו, תוכל לסייע בהבנה של מידת הפגיעה וקצב ההתאוששות של האוכלוסייה בישראל (למשל לאחר מלחמה).

הערכת עמידות העורף

יצירת בסיס להערכת עמידות העורף הישראלי ומתן אפשרות, בין השאר, לזיהוי נקודות חולשה וחוזק של האוכלוסייה ותכנון של התערבות אפשרית.

זיהוי גורמי חוסן

מתן אפשרות לחוקרים לנסות לזהות גורמים המעודדים חוסן בחברה הישראלית, וכאלה המעכבים אותו

מדד החוסן לישראל 2018

ממצאי המחקר המרכזיים

חוסן לאומי

התפלגות החוסן הלאומי מצביעה על חוסן בינוני-גבוה במדגם היהודי, ובינוני במדגם הערבי. כלומר, נחקרי המדגם היהודי מדווחים על חוסן לאומי גבוה יותר בהשוואה לנחקרי המדגם הערבי. בהשוואה למחקר קודם, שנערך לפני כשנתיים, החוסן הלאומי בקרב היהודים שומר על יציבות. לא נמצאו הבדלים בין המינים ברמת החוסן הלאומי בשני המדגמים

חוסן קהילתי

התפלגות החוסן הקהילתי מצביעה על חוסן בינוני-גבוה במדגם היהודי ובינוני במדגם הערבי. כלומר, נחקרי המדגם היהודי מדווחים על חוסן קהילתי גבוה יותר בהשוואה למדגם הערבי. מהשוואה של המדגם היהודי למחקר קודם, שנערך לפני כשנתיים, עולה כי במחקר הנוכחי החוסן הקהילתי נמוך יותר. לא נמצאו הבדלים בין המינים בשני המדגמים.

תחושת קוהרנטיות

התפלגות תחושת הקוהרנטיות (המהווה את אחד משני מדדי החוסן האישי) מצביעה על תחושת קוהרנטיות ברמה בינונית במדגם היהודי והערבי כאחד. בהשוואה בין שני המדגמים מצאנו  שנחקרי המדגם הערבי דווחו על תחושת קוהרנטיות גבוהה יותר בהשוואה למדגם היהודי. השוואת תחושת הקוהרנטיות של המדגם היהודי למחקר קודם, שנערך לפני כשנתיים, מצביעה על תחושת קוהרנטיות נמוכה יותר בצורה מובהקת במחקר הנוכחי. לא נמצאו הבדלים בין המינים בשני המדגמים.

תפיסת החיים

התפלגות סולם "חיי כיום" (המהווה את מדד החוסן האישי השני) מצביעה על תפיסת "חיי כיום" חיובית ברמה בינונית-גבוהה במדגם היהודי והערבי כאחד אולם נחקרי המדגם היהודי מדווחים על תפיסה חייהם כיום כטובה יותר, בהשוואה לנחקרי המדגם הערבי. השוואת תפיסת "חיי כיום" במדגם היהודי למחקר שנערך לפני כשנתיים, מצביעה על תפיסה נמוכה יותר בצורה מובהקת של חיי כיום. בשני המדגמים לא נמצאו הבדלי מובהק בין המינים.

תחושת הסכנה בציבור

התפלגות תחושות סכנה מצביעה על רמה נמוכה יחסית של משתנה זה במדגם היהודי והערבי כאחד עם זאת, נחקרי המדגם הערבי מדווחים בצורה מובהקת על תחושות סכנה רבות יותר, בהשוואה לנחקרי המדגם היהודי. לא נמצא הבדל מובהק בהשוואה למחקר הקודם. בשני המדגמים דיווחו נשים על תחושות סכנה רבות יותר, בהשוואה לגברים.

האם תפרוץ כאן מלחמה?

התפלגות החשש מפרוץ מלחמה בשנה הקרובה (בצפון או בדרום) מצביעה על חשש בינוני-גבוה בשני המדגמים. לא נמצא הבדל מובהק בין שני המדגמים. במדגם היהודי הנשים מדווחות על חשש רב יותר באופן מובהק בהשוואה לגברים, בעוד שבמדגם הערבי אין הבדל בין המינים.

תסמיני דחק

התפלגות תסמיני דחק מצביעה על רמה נמוכה יחסית של משתנה זה במדגם היהודי והערבי כאחד. נחקרי המדגם הערבי דווחו על רמה גבוהה יותר של תסמיני דחק, בהשוואה למדגם היהודי. השוואת רמת תסמיני הדחק במדגם היהודי עם מחקר קודם מראה כי במחקר הנוכחי מדווחים הנחקרים באופן מובהק על תסמיני דחק רבים יותר. במדגם היהודי דיווחו הנשים על יותר תסמיני דחק בהשוואה לגברים, בעוד שבמדגם הערבי לא נמצא הבדל בין המינים.  

חושבים שכדאי שנדבר?

שתפו בפייסבוק
Google+
צייצו בטויטר
שתפו בלינקדאין
שתפו בוואטסאפ