דף הבית >> מחקר >> תחומי מחקר
 
היחידה המחקרית עוסקת בתחומי מחקרים מגוונים מתוך תחומי הידע השונים במדעי החברה:
חוסן קהילתי

חוסנה של קהילה הוגדר כיכולתה לתפקד בעת משבר ולחזור לשגרה (גם אם חדשה) ביעילות לאחר אסון. החוסן הקהילתי מושתת על יסודות שהונחו בשגרה והתנהלות קהילות במצבי חירום תהיה לרוב קשורה בהתנהלותן בשגרה. החוסן הקהילתי מהווה משאב להתמודדות, גם אישית וגם קהילתית עם האיום או הקושי.  השת"פ לאמידת החוסן הקהילתי הוקם בשנת 2010. הוא מאגד מומחי תוכן משבעה מוסדות אקדמיים בישראל, אנשי שטח, ומקבלי החלטות. מטרתו הינה לתת בידי מקבלי החלטות כלים למיקוד והכוונת משאבים לאלמנטים שאותרו במחקר כבעלי השפעה על החוסן הקהילתי.
 
SEE FAR CBT - מעבר לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי
 

מודל ה"מעבר לטיפול קוגניטיבי התנהגותי" (SEE FAR CBT) הוא מודל טיפולי בטראומה אשר נועד לתת מענה מהיר ויציב לסימפטומים הפוסט טראומטיים. הטיפול מתבסס על שילוב מספר גישות טיפוליות הנחשבות ליעילות במיוחד לטיפול בטראומה:

  • Somatic Experience : טכניקה טיפולית המתמקדת ב"זיכרון הגופני" של  הטראומה, בהתאם לעבודתם של מטפלים וחוקרים כ-  Levine& Van der colck, Rothchild.
  • Fantastic Reality: טכניקה טיפולית המבוססת על שיטה שפיתח להד לשימוש במרחב הפנטסטי, בהתבסס על עבודתם של מטפלים ותאורטיקנים כוויניקוט וג'נינגס.
  • הגישה הקוגניטיבית התנהגותית: שילוב טכניקות ממספר מודלים קוגניטיביים התנהגותיים, כחשיפה ממושכת, המתבססים על שחזור בדמיון ובמציאות. 
יחידת המחקר אומדת באמידת ההשפעות הקליניות של הטיפול בקרב ילדים ומבוגרים אל מול קבוצות השוואה וקבוצות ביקורת, השפעות שילוב הקלפים הטיפוליים על חוויית האותניות בשחזור הזיכרון ובדיקת אמפירית של האלמנטים התיאורטיים השונים השזורים בגישה אינטגרטיבית זו.
טראומה ארגונית

טראומה היא "פגיעה המזעזעת או מנפצת את העצמי, ושוברת אותו לרסיסים מקוטעים" ž(Kauffman, 2002). בכל רמה, טראומה היא חוויה אליה אדם\משפחה\קבוצה לא מוכנים רגשית (לא רק קוגניטיבית)...זאת חוויה המציפה את מנגנוני ההגנה, ומשאירה תחושת פגיעות וחוסר אונים ..." (Stein, 1998). ž"ארגונים, בדיוק כמו פריטים, עשויים לסבול מטראומה" Hormann & Vivian, 2005) ). žהטראומה נחוות באופן ישיר או עקיף, יכולה להיות מצטברת  או פתאומית, ועשויה ולהתרחש מאירועים חיצוניים או פנימיים – אפילו מההשפעות המזיקות של דינאמיקה פנימית המתפתחת לאורך הזמן.." (עמ' 161).
ארגון הוא ישות חיה, פתוחה, מורכבת ואדפטיבית (Bloom, 2006). היבטים כגון בריאות ארגונית, תרבות ארגונית, זיכרון ארגוני, תקשורת ארגונית ועמל רגשי כולם מהווים חלק בלי נפרד מהארגון. עמידה בפני משבר עשויה לזעזע היבטים אלו ולגרום לפגיעה קצרת ו/או ארוכת טווח בארגון.
כחלק ממחקר חדשני זה, עומלים אנשי היחידה בפיתוח כלי הערכה ואבחון טראומה ארגונית. פיתוח כלי זה יאפשר לאנשי מפתח בארגון לעקוב אחרי עמידות הארגון וקצב ההתאוששות בעקבות משבר ארגוני בעוצמות שונות.

מרכז משאבים מחפש ארגונים ועסקים קטנים (לא מעסיקים עצמיים) אשר חוו משבר (עשוי להיות כלכלי, רגשי או כל אירוע שאיים על השלמות של הארגון) ומעוניינים להשתתף בתהליך אבחון ארגוני ללא עלות. לפרטים נוספים - נא ליצור קשר
מודל ה- BASIC PH

מודל זה, שפותח על ידי מולי להד ועפרה אילון, עוסק בסגנונות התמודדות שונים של הפרט בזמן משבר. ההנחה במודל זה - שבכל אדם טמון פוטנציאל להתמודדות. ניתן לזהות אצל כל אדם מהו סגנון ההתמודדות (או מספר סגנונות התמודדות) הייחודי לו. ניתן לאתר מספר דפוסים, שפות, סגנונות התמודדות שבני אדם פועלים כאשר הם מתמודדים עם מצב לחץ, משבר, אי-וודאות, אסון וסכנה.

Belief: אמונות וערכים, פילוסופיית חיים, השקפת עולם, מציאות משמעות
Affect : רגש
Social: חברה, תפקיד, שייכות, ארגון חברתי
Imaginition: דמיון, יצירתיות
Cogition: הכרה, מציאות, מחשבה
Physiology: פעילות פיזית הקשורה בהפעלת הגוף

או במונחים העבריים גש"ר מאח"ד: גוף, שכל, רגש, מערכת, אמנות, חברתי, דמיון.

במרוצת השנים היחידה הקלינית של מרכז משאבים שמה דגש על בניית כלי הערכה איכותניים וכמותיים לאיתור משאבי התמודדות בפרט, בקבוצה ובקהילה (Leykin, 2013). כמו כן היחידה עוסקת בפיתוח כלי הערכה בדיווח עצמי למודעות תוך ובין אישית לשימוש במשאבי התמודדות, ובפיתוח כלי הערכה וויזואלי לאיתור משאבי התמודדות בקרב קורבנות אירועי משבר.

בשנת 2013 יצא ספר המסכם 30 שנות פעילות של המודל: The 'BASIC PH' Model of Coping and Resiliency: Theory, Research and Cross-cultural Application

credit: stockimages / freedigitalphotos.net
קלפים טיפוליים השלכתיים

קלפים השלכתיים הינם קלפים צבעוניים המייצגים את המרחב הרגשי של האדם (Lang et al., 1999), וגורמים לפרט להסתכל אל תוך עולמו הפנימי. מטרת הקלפים היא ליצור סיפור חדש באמצעות הדמיון. כל הסיפורים הם פרי דמיונו, המצאתו והרגשתו של הפרט. הקלפים הם כלי חזותי, שהינו מיידי, נגיש ונתפס כבלתי-מאיים. למרות שהכלי הינו אובייקטיבי, הפרשנות הניתנת לקלפים הינה סובייקטיבית (ברעם, 2010). התגובה האסוציאטיבית לקלפים מאפשרת העלאת זיכרונות ילדות, היזכרות בחוויות חבויות ועירור רגשות חסומים. באמצעות הקלפים, מתאפשרת כניסה לעולמו הסובייקטיבי של הפרט וחשיפה בלתי מאיימת של קשיים וחולשות (איילון, 2006).  שימוש בקלפים השלכתיים מרחיב ומעצים את עולם הדימויים והמטאפורות. יתר על כן, הקלפים מחזקים את היכולת המילולית, המאפשרת ביטוי רגשות ומחשבות ואף מעצימים את התקשורת התוך-אישית והבינאישית (ברעם, 2010). 

היחידה המחקרית של מרכז משאבים, בשיתוף החוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל חי עומלים על יצירת נורמות סטטיסטיות עבור מימדים רגשיים (עוררות, נעימות ושליטה) של קלפים השלכתיים, כגון COPE, HO, SAGA ו- HABITAT. עבודה זו הינה חלוצית בתחום ותאפשר לאנשי מקצוע לבחור קלפים על סמך המצב הרגשי אותו הם מעוניינים לייצר בקרב המטופלים או הקבוצה.